פסק-דין בתיק ע"א 8465/03

השופט א' רובינשטיין:

א.        ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט ד"ר ע' מודריק, בת"א 391/90), מיום 16.6.03, ועניינם גובה הנזק שלפיו יחושבו הפיצויים המגיעים למערערת.

ב.        המערערת היא ילידת 1947, רווקה, אדריכלית פנים בהכשרתה. מ-1974 החלה לסבול כאבי ראש, ועמם טשטוש ראיה והקאות, שאובחנו אצל רופאת המשיבה כמיגרנות פעם אחר פעם. ב-1983 אובחן על ידי רופא עיניים עוורון בעין שמאל, ובעקבותיו אובחן גידול בלתי ממאיר בראש שהצריך, למרבה הצער, מספר ניתוחים, לרבות עקירת עינה של המערערת.

ג.        התיק מגיע לבית משפט זה בגלגול שני. ראשיתו בתביעה מ-1990 באשר לטענת רשלנות רפואית באבחון מחלתה של המערערת. התביעה נדחתה בבית המשפט המחוזי, אך ערעור לבית משפט זה נתקבל, ובית המשפט הורה (בשנת 2000, ע"א 2509/98, מפי השופט אור) להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי, לקביעת גובה הנזק, ששליש מתוכו ייפסק למערערת. על קביעותיו של בית המשפט קמא בגלגול שני הוגשו הערעור והערעור שכנגד.

ד.        להלן אדרש לקביעות בית המשפט קמא לפי סדרן, לעמדות הצדדים בעניינן, ולהכרעה המתבקשת:

(1)      הנכות הרפואית

           (א)     עקירת עין שמאל. עינה השמאלית של המערערת נעקרה בניתוח. בית המשפט קמא קבע נכות של 35% לעניין זה, מתוכם 30% לפי תקנה 52(1)(י) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, ועוד 5% לפי תקנה 53(1) המקנה נכות למי שעינו נעקרה. לעניין זה נטען בערעור שכנגד, כי כיוון שמומחה בית המשפט פרופ' מ' זילברמן קבע כי לאחר התקנת הפרוטזה בצד שמאל "יש פזילה עם תוצאה קוסמטית טובה", הוא הביא בחשבון עובדה אחרונה זו, ולשיטתם - כפי שטענה הנתבעת בבית המשפט קמא ונדחתה - תקנה 53(1) המוסיפה 5% עניינה פגיעה קוסמטית. לפיכך, יש להוריד את חמשת האחוזים שהוסיף בית המשפט קמא. המערערת טוענת, כי תקנה 53(1) מתייחסת למצב שלאחר עקירת עין ולא רק לפגיעה קוסמטית. תמהני שהדבר לא בורר על ידי הצדדים כדבעי בראיות על ידי שאלות מתאימות למומחים, אך עיון בתקנות מעלה כי תקנה 53(1) מדברת על "מצב אחרי עקירת עין אחת ... בחישוב אריטמטי בנוסף לאחוזי נכות לפי הלוח". כלומר, ניתן להניח כי הלוח (המצוי בתקנה 52(1)) עניינו עוורון העין כשהיא נותרת במקומה, ואילו תקנה 53(1) מוסיפה 5% בעקבות עקירת עין (לגבי התפתחות התקנות בעניין זה, ראו דב"ע נ"ד/ 01-5 בקשט נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 95(1) 231, מפי הנשיא גולדברג). לא ראיתי בלשון התקנות רמז לאופי "קוסמטי" של תקנה זו, ויש, לדעתי, גם הגיון בכך שהקשיים הנגרמים לאדם משנעקרה עינו כליל מתווספים על אלה שנגרמים מעוורון העין הנותרת במקומה. אציע לחברי לדחות את הערעור שכנגד בנקודה זו.

           (ב)    (1)     עצמות הגולגולת - בית המשפט קמא קבע, כי הביטוי "עצמות הגולגולת" בתקנה 36(2) כולל גם עצמות פנימיות בגולגולת ולא רק עצמות המעטפת שלה. המערערת שכנגד טוענת, כי טעה בכך. לטענתה, המונח גולגולת בתקנה 36 מתייחס רק למעטפת הראש, וכי אזכור ליקויי צורה (תקנה 36(1)) ואזכורו של תיקון פלסטי (תקנה 36(3)) מצביעים על כיוון "חיצוני", והוא הדין להתייחסות לסנטימטרים מרובעים בתקנה 36(2). לפי פרשנותה, טעה בית המשפט קמא בכך שפסק למערערת פיצויים על פי תקנה זו, למרות שבמקרה שלה מדובר בחסר בעצמות פנימיות ולא במעטפת. לטענת המערערת, אין מקום להבחנה בין עצמות חיצוניות לפנימיות.

                   (2)     זו לשונה של תקנה 36: